הסיפור של רן

שמחת חיים מדבקת

רן הירשהורן ז"ל היה אדם שהפיץ סביבו אור, חום ושמחת חיים מדבקת. בן 32 בלבד בלכתו, היה איש משפחה מסור, בעל אוהב למרים ושני ילדיהם הקטנים, שהיו כל עולמו. איש חינוך בנשמתו, מורה מוערך בבית הספר "חוקר יוצר" בירושלים, שגידל תלמידים מתוך אמונה עמוקה בטוב שבאדם. חבריו הרבים הכירו אותו כעוגן של יציבות, אדם בעל לב רחב שמתייצב ראשון לכל קריאה ולכל משימה – כפי שעשה שהתייצב ללא היסוס ושירת למעלה מ-400 ימי מילואים במלחמת חרבות ברזל כסמל מחלקה בחטיבת כרמלי, מתוך תחושת שליחות עמוקה, אחווה, ומסירות אין קץ לחבריו לנשק ולמדינה. ביום האחרון של הסבב השישי בעזה ב-05.01.2026, רן נפטר בפתאומיות.

תחילת חייו

רן נולד בשנת 1993 בבית החולים שערי צדק בירושלים וגדל ביישוב נווה דניאל שבגוש עציון. לרן היו אחות ושני אחים גדולים ואחות קטנה. הוריו עלו לארץ מארצות הברית שנים רבות לפני שנולד, אך בבית דיברו אנגלית, ולכן רן דיבר אנגלית לצד עברית, אם כי היה נוח לו יותר בעברית.

רן למד בבית ספר ממלכתי-דתי בגוש עציון. כאשר היה בכיתה ב', עברה משפחתו לבוסטון לשנה, והוא למד שם בבית ספר מקומי. הוא היה חניך בתנועת בני עקיבא, אהב זאת מאוד ובהמשך בחר להיות מדריך חוץ בסניף לב העיר בירושלים.

לאחר שסיים את בית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון סוסיא – בית ספר המשלב לימודים תורניים עם טיולים והיכרות עם הטבע. המסגרת התאימה לו מאוד והוא אהב אותה.

ישיבה וצבא

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, הלך ללמוד במשך שנה וחצי בישיבת ההסדר במעלות שם נהנה מאוד מהלימוד ומהחוויה.

לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת שלוש שנים בחטיבת גולני. הוא שירת בגדוד 13, עבר קורס מ"כים והיה מפקד. רן נתן את כל כולו בשירותו הצבאי.

איש משפחה

בתחילת כיתה ט' הכיר את מרים דרך חברה משותפת. הם נעשו בני זוג והיו כמעט בלתי נפרדים. בהמשך, כמובן, היא הפכה לאשתו.

במהלך שירותו הצבאי, לאחר שבע שנות זוגיות, הוא ומרים התארסו ונישאו, כאשר שניהם עדיין בשירות. לאחר סיום השירות הצבאי, יצאו יחד לטיול בניו זילנד, במונגוליה, סין, ויאטנם ותאילנד.

נולדו להם שני ילדים מתוקים, אלה ודרור.

מחנך מסוג אחר

לאחר שחרורו מהצבא עבד רן תקופה בגינון, ולאחר מכן החל ללמוד במכללת דוד ילין כדי להיות מורה בבית ספר יסודי. הוא נהנה מאוד מהלימודים.

הוא עשה שנת סטאז' בבית הספר הניסויי בירושלים, שם מאוד רצו שיישאר וילמד, אך הוא בחר להצטרף לבית ספר חדש והפך למורה בבית הספר חוקר יוצר. הוא אהב מאוד ללמד ויותר מזה אהב את התלמידים.

רן אהב את החיים וחיפש תמיד את המחבר והמשותף. הייתה לו תשוקה עמוקה לחינוך, והוא מצא את הדרך הייחודית והקסומה שלו להעביר אותה הלאה – דרך עולם המשחקים. הוא אהב לשחק, להצחיק ולייצר רגעי למידה שצומחים מתוך חוויה משותפת, יצירתיות והומור. עבורו, משחקים לא היו רק פנאי, אלא כלי של ממש שדרכו אפשר לגעת בנפש, לפתוח ערוצי תקשורת, ולשמח לבבות של ילדים ומבוגרים כאחד.

מילואים עם כל הנשמה

בשנים האחרונות גויס רן למילואים ארוכים, כשנשאל על כך אמר "אני צריך להיות במקום שבו הכי צריכים אותי".

במלחמת "חרבות ברזל" התייצב רן ללמעלה מ-400 ימי מילואים אינטנסיביים כסמל מחלקה בחטיבת כרמלי. בלב הלחימה המורכבת בעזה ובלבנון, התגלתה גבורתו לא רק באומץ הלב תחת אש, אלא במנהיגות אנושית ושקטה. בתוך הכאוס והסכנה הוא שימש כעמוד התווך של מחלקתו – מפקד שסיכן את חייו, אך ראה לנגד עיניו קודם כל את אנשיו. במסירות אין קץ, בקור רוח ומתוך רעות לוחמים עמוקה, רן השרה ביטחון, העניק כוח, והוביל את פקודיו מתוך דוגמה אישית ברגעים הקשים ביותר.

דברים שאהב

מגיל צעיר אהב לשחק כדורגל, הוא הצטיין בכל סוגי הספורט, אהב לרוץ ולהיות בתנועה כל הזמן. כבר בילדותו אהב לעבוד על המחשב – לשחק, לצייר ולהשתמש בתוכנות גרפיות, בתיכון אפילו בנה אתר לצפייה בסדרות וסרטים עם אלפי משתמשים (מה שהיה נדיר בזמנו).

הוא אהב מאוד לטייל בארץ, וכבר בכיתה ז' היה יוצא עם חברים לטיולים בצפון ובמקומות שונים בארץ, לעיתים למרחקים גדולים, למרות גילו הצעיר.

רן אף פעם לא התחבר לקריאה, וכשהתחילו להוציא פודקאסטים הוא ממש התחבר לזה, זה פתח לו עולם שלם של ידע, והוא כל יום שמע ולמד המון. לפני כ-4 שנים הוא אפילו התחיל ללמוד את הדף היומי בצורה זו, והתמיד בזה מאז.

ממשיכים את דרכו

רן חי חיים של נתינה טהורה, וכך גם נפרד מאיתנו, כשהותיר חיים לאחרים דרך תרומת איבריו. האור שלו לא כבה – הוא ממשיך להאיר במלוא עוצמתו דרך המשפחה, החברים, והיוזמות שממשיכות את דרכו. המסר העוצמתי שהוא משאיר לנו הוא להרבות בטוב, לשמוח, ולא לוותר לעולם על החיבור האנושי.

כדי להנציח את האור שהפיץ, אנו ממשיכים את דרכו דרך עשייה חיה ונושמת. הקמת עמותת "בדרך רן" נולדה מתוך החזון להפיץ הלאה את התשוקה שלו לשמח, ללמד, ולחבר בין לבבות. רן היה, ונשאר, סמל נצחי לאהבת חינם, למסירות, ולאור שממשיך להשפיע ולחיות בתוך כל מי שהכיר אותו.